יהלומי קארס בע"מ נ' רזניק ואח'

החלטה

בפני שתי בקשות מטעם התובעת (להלן: "המבקשת"), האחת עניינה צירוף חוות דעת מומחה לדין הזר, והשנייה עניינה מתן צו בדבר חסיון חוות דעת מומחה בנוגע למצבו הנפשי של מר מוריס רזניק.

באשר לבקשה לצירוף חוות הדעת, טוענת המבקשת כי המומחה לדין האמריקאי עו"ד שלדון שורר, קובע במסקנתו הסופית כי יש לקיים דיון לבירור טענותיה העובדתיות של המבקשת לעניין קניית הסמכות של בית המשפט בפלורידה כתוצאה מהטעייתו של מר רזניק, מנהלה ובעל השליטה של המבקשת בנוגע לנסיבות הגעתו לארה"ב ומצבו הנפשי באותה העת. וככל שייתברר כי טענות אלו נכונות, הרי שפסה"ד שניתן במדינת פלורידה ניתן בחוסר סמכות ואין מקום לאכוף אותו בבית המשפט בישראל.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, אין מקום לצרף את חוות הדעת שכן, מסקנותיה לפיה יש חשש שפסה"ד של בית המשפט בפלורידה ניתן בחוסר סמכות אינן נוגעות לבית המשפט בישראל, שכלל אינו מוסמך לדון בשאלת תוקפו של פסה"ד, ואם יש למבקשת טענות בנוגע לתוקפו עליה להגיש בקשה לביטול פסה"ד לערכאה המוסמכת לכך בארה"ב ואליה לצרף את החוות דעת הנדונה.

דיון בבקשה לצירוף חוות דעת מומחה לדין הזר:

המשיבים העלו בעניין זה עוד טענות מטענות שונות, אך אינני רואה סיבה למנוע את צירוף חוות הדעת לתיק. תקנה 129(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מאפשרת לבעל דין להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, במידה ויש למבקשים השגות על ממצאי חוות הדעת או מסקנותיה, תנתן להם האפשרות להעלותם הן באמצעות הגשת חוות דעת נגדית, והן במסגרת הדיון והסיכומים ואין מקום למנוע את צירוף חוות הדעת לתיק.

באשר לבקשה למתן צו בדבר חסיון חוות דעת המומחה בנוגע למצבו הנפשי של מר רזניק, טוענת המבקשת כי בחוות הדעת מפורט מידע רגיש, בעל פוטנציאל פגיעה בשמו ובפרטיותו של מר רזניק, הנתהלותם של המשיבים במסגרת ההליכים המשפטיים שנקטה המשיבה 1 כנגד מר רזניק הן בפלורידה והן בישראל, מעלה חשש כבד כי הנתבעים יעשו שימוש במידע אשר יגיע לידיהם במסגרת חוות הדעת, כדי לפגוע בשמו ובפרטיותו של מר רזניק.

ויתורו של מר רזניק על החסיון בקשר לחוות הדעת בנוגע למצבו הנפשי, נעשה לצורך ניהול ההליך בפני בית משפט זה בלבד.

לפיכך, עותרת המבקשת כי בית המשפט יורה כי חוות הדעת תימסר לב"כ המשיבים בנאמנות, לא תועתק ולא תמסר על ידו לאיש, ככל שייבקשו המשיבים לעיין בה יוכלו לעשות כן במשרדו של בא כוחם, עו"ד וייסמן.

כמו כן, עותרת המבקשת למתן צו הקובע כי חוות הדעת הינה חסויה וניתנה אך ורק לצורך שימוש בהליכים התנהלים בפני בית מפשט זה, ולהורות לב"כ המשיבים ו/או המשיבים ו/או מי מטעמם שלא לעשות של שימוש במידע אשר הגיע לידיהם במסגרת חוות דעת זו.

המשיבים טוענים, כי עיקר בקשת המבקשת אינו צו לחסיון שכן אין בכוונתה להסתיר את הדו"ח בדבר מצבו הנפשי של מר רזניק מהצדדים, מבאי כוחם או מבית המשפט, אלא מבקשת היא להותיר את חוות הדעת "סודית" כלפי הציבור, כאשר חיסיון מבקשת המבקשת בנוגע להצגת חוות הדעת בהליכים אחרים.

המשיבים אינם מתנגדים עקרונית למתן צו לשמירת הסודיות של חוות הדעת, או לשימור החיסיון הרפואי העומד למר רזניק בכל הנוגע לחוות הדעת לעניין הליכים משפטיים שאינם נשוא התביעה דכאן, יחד עם זאת מתנגדים המשיבים לחיובם לעיין בחוות הדעת במשרדי באי כוחם בישראל.

המשיבה 1 מתגוררת במיאמי ארה"ב ואילו המשיב 2 מתגורר בפנמה סיטי, פנמה. בנסיבות אלה דרישת המבקשת תגרור בהרכח הוצאות רבות שאינם מוצדקות.

כמו כן, המבקשת אינה יכולה למנוע מהמשיבים את הזכות לעיין בכל מסמך המוגש בגדרי התיק המתנהל בינם לבין המבקשת במקום על פי בחירתם, ולהתייעץ עם כל מומחה ויועץ על פי טעמם, גם אם הדבר ידרוש שהמומחה יעיין בחוות הדעת, יזמן את מר רזניק לבדיקה, ויעיין במסמכים הרפואיים בתחום בריאות הנפש שלמר רזניק, על מנת שהמשיבים יוכלו להגיש חוות דעת נגדית אם יבחרו לעשות זאת.

בתשובה לתגובה, מסייגת המבקשת את דרישתה להטלת הגבלות על המבקשים בעת שייענו בחוות הדעת הפסיכיאטרית, ומותירה את קביעת ההגבלות לשיקול דעתו של בית המשפט, ושבה על בקשתה ליתן צו הקובע כי החוות דעת חסויה וניתנה אך ורק לצורך שימוש בהליכים המתנהלים בפני בית משפט זה.

הדיון בבקשה למתן צו בדבר חסיון חוות דעת מומחה בנוגע למצבו הנפשי של מר רזניק:

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט יצחק עמית בת.א. (חי') 995/05 ליפניצקי אלכסיי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ:

"כאשר בעל הדין שנדרש לחשוף את המסמך נשוא החסיון או נשוא הטענה לפגיעה בפרטיות הוא התובע, יש טעם חזק לטעון כי אינו רשאי לאחוז בחבל משתי קצותיו: גם להגיש תביעה וגם לסרב להמציא חומר העשוי לשמש את יריבו בטענה לפגיעה בפרטיות או בחסיון. ההנחה היא, שבעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא על הגנת הפרטיות ועל החסיון, וכי התובע נכון להקריבם על מזבח תביעתו. בתיקי נזיקין קיימת פרקטיקה, לפיה התובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר) על מנת לאפשר לנתבע לגלות כל חומר רפואי הרלוונטי לתביעה, בין היתר, כדי לאפשר לנתבע להגיש חוות דעת שכנגד (ובתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1974ראה תקנה 2(א)(3) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). החתימה על כתב ויתור סודיות רפואית נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החסיון, על מנת לאפשר לבעל הדין שכנגד להתגונן".

 בעניינינו, עיון בטענות הצדדים מעלה כי אין מחלוקת ממשית בדבר הצורך בשימור סודיותו של המידע הרפואי המפורט בחוות הדעת.